 |
| אייל ליאני |
יום שלישי, 18 בפברואר 2014
אב דומיננטי
הורה ממין זכר, פטריארכאלי, כריזמטי ובעל
השפעה על יוצא חלציו. דמות (או העדר דמות) מפתח בחייו של אדם.
הורה הינו היצור
היחיד שאמור לדאוג לבנו ולכלכל אותו בכל מובן. מצב זה יוצר באופן מיידי יחסי אדנות
לא שוויוניים מלכתחילה. הכפיפות הינה מוחלטת ובלעדית. בעידן המודרני כל יחסי
הכפיפות המסורתיים יכולים להתנפץ. מוביליות חברתית גרמה לאנשים ממעמד סוציו
אקונומי נמוך לרכוש השכלה או הון ולשדרג מעמדם החברתי. העבדים באמריקה שחררו את
כבליהם, נשים תוכלנה לנתץ את תקרת הזכוכית אם תחפוצנה בכך בכל מאודן.
אולם ביחסי הורים
ילדים – הורים: אין מוביליות כה רבה. האב בדרך כלל ייתפס כסמכותי כלפי בנו גם שנים
רבות אחרי בגרותו של הבן. באירוע לזכרו של יוני נתניהו[1]
נשא אחיו, ביבי, דברים ותאר את נפילתו באנטבה לפני קהל אנשים רב ועיתונאים. ביבי
אז (כמו היום) היה אחד האנשים החזקים במדינה (גם אם ניתן לחלוק על דעותיו
הפוליטיות או על האינטגריטי שלו). ביבי לא פוחד מאף אחד, "הם (ולא הוא)
מפחדים". מאגרי הביטחון העצמי שלו הם בלתי נדלים בעליל, גם אם בתקשורת ניסו
להציגו כמי שמזיע בעת שלוחצים אותו. בכל מקרה, עת תאר כיצד כדור הרובה של החייל האוגנדי
חדר ל"עורק" של יוני היסה אותו אביו, פרופ' בן ציון נתניהו, ותיקן אותו
לפני כולם: לא אומרים בעברית תקנית "עורק" במלרע כי אם במלעיל. ביבי
האדים והשתתק נוכח קטיעת דבריו על ידי אביו שהייתה הערה קטנה ביחס להגוי נכון של
מילה שאף אחד כמעט לא הוגה אותה בצורה הארכאית שלה.
ספורטאים רבים לא
מסוגלים להתרכז כאשר הם יודעים שאביהם יושב בקהל. היה מקרה של טניסאי ישראלי בכיר
שביקש באמצע המשחק מאביו לעזוב את המגרש. בן שהתחנך על ידי אב דומיננטי לא יוכל להשתחרר
לגמרי מהשפעתו של אביו. גם יתנתק ממנו פיזית הוא ילווה אותו תמיד במחשבותיו
ובמעשיו. ג'יימס דין ניסה כל חייו הקצרים לרצות את אביו אך אביו לא פרגן להצלחותיו
הקולנועיות. פרנץ קפקא מענקי הספרות במאה שעברה, כתב מכתב מדהים לאביו ומעולם לא
העז לשלוח אותו אליו. האב שהיה סוחר ממולח ומצליח לעג לנטיותיו הספרותיות של בנו
שנראה לו רכרוכי. הוא שלח אותו ללמוד משפטים, אך פרנץ הצעיר כמו האזרח ק' מעולם לא
השתלב במערכת וחי חיים כפולים של לבלר רדוף ביום וסופר ענק בערב. תעצומות נפשו
הנעלה לא הצליחו לגמרי להתעלות מעל לכבלי אביו הדומיננטי. אולם יש לזכור שבן יוכל
להשתחרר באופן ניכר מכבלי אביו ברגע שיעמוד על רגליו מבחינה כלכלית ולא ינסה לרצות
את אביו בשום דרך אלא יהיה נאמן לעצמו ולמשפחה שיצר לבד.
[1]
שדמותו היא ללא ספק הדמות המיתית שהשפיע עליי בנערותי, עת קראתי
עשרות פעמים את "מכתבי יוני" ואח"כ גם את הספר של עידו וביבי (על
נפילתו) שניהם בהוצאת מעריב
הירשם ל-
רשומות (Atom)